תמונה. רקע: הפסקה בית ספר בחוץ. ספסלים, עץ. הגיבורה נוזפת בפנים מוכיחות, מאוכזבות, תנוחת גוף לא מפוחדת. נערה אחת עומדת לידה מנסה להסביר. אחרת במבע יותר תקיף. תנועת יד של לא מבינות מה היא רוצה. ילדה אחת יושבת על הספל מגלגלת עיניים בזילזול.
"אני לא מאמינה שלא הזמנתן אותי! זה ממש לא בסדר, ואני מאוד כועסת עליכן!"
"מה את רוצה? אם את כועסת ככה על זה שהינו ביחד, לא בא
לי לדבר איתך בכלל, איזו דרמטית."
"אני מבינה אבל באמת נפגשנו במקרה בבריכה ואמא שלי הציעה לקחת אותנו, לא חשבנו על זה באותו רגע. זה לא שהיינו ביחד קודם".
"גם אותי לא תמיד מזמינים. סבבה שאת אומרת את מה שבלב שלך, זה מעליב אבל מתמודדים עם זה"
יתרונות
- אני מביעה את הכעס והאכזבה שלי.
- אני עומדת על שלי.
- יש סיכוי שהחברות יסבירו, יבינו שפגעו בי ויתנצלו.
חסרונות
- החברות עלולות להרגיש מותקפות ולהתרחק ממני עוד יותר.
- הן יכעסו עלי בחזרה ויאשמו אותי.
- כולן ישמעו מסביב.
ואם אני נרתעת מעימותים, מה עוד אני יכולה לעשות?
מים: לזרום
אוויר: לעוף
אדמה: להתייצב
ואם אני נרתעת מעימותים,
מה עוד אני יכולה לעשות?